Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 8a

מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ''.

Traduction

From where is it derived that one may take an oath to fulfill a mitzva? It is as it is stated: ''I have sworn and I have confirmed it, to observe Your righteous ordinances'' (Psalms 119:106).

Tossefoth non traduit

ה על ידו:

וַהֲלֹא מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא. אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְזָרוֹזֵי נַפְשֵׁיהּ.

Traduction

The Gemara asks: Is he not already under oath from when each Jew took an oath at Mount Sinai to fulfill all the mitzvot? An oath cannot take effect if one is already bound by a different oath. Rather, it teaches us this: It is permitted for a man to motivate himself to fulfill the mitzvot in this manner, although the oath is not technically valid.

Rachi non traduit

קא משמע לן דשרי ליה לאינש. לישבע כדי לזרז עצמו לקיים את המצוה:

Tossefoth non traduit

מושבע ועומד מהר סיני הוא. קא ס''ד נשבעין לקיים מצוה דקאמר היינו לחייב משום שבועת ביטוי אם לא [יקיים] ותימה אדפריך לרב גידל תקשי ליה קרא דנשבעתי ואקיימה ופי' בתוס' דאה''נ וי''ל דקרא איכא לקיומי במצוה דאפשר ליפטר ממנה כמו באשנה פרק זה אבל לרב גידל ע''כ מיירי במצות שמחויב לעשות דאל''כ מאי קמ''ל וגם היינו דרב גידל בתרייתא לכך פריך אדרב גידל ומשני קמ''ל דשרי לזרוזי נפשי' פירוש ולא מיתסר משום דמוציא שם שמים לבטלה אבל לא מיירי לענין שבועת ביטוי כך פי' בתוס' ובפי' הר''ר אליעזר פי' הא דפריך מושבע ועומד מהר סיני הוא היינו כלומר אם בא להשמיענו שמותר לישבע לקיים מצוה ולא חיישינן שמא יעבור על שבועתו ולא יקיים אי נמי לא מקיים לא עבר על שבועתו דמושבע - ועומד מהר סיני ואין שבועה חלה על שבועה ומשני הא קמ''ל דשרי לזרוזי נפשיה ולא מיתסר משום הוצאת ש''ש לבטלה כדפרי' מיהא מה דפי' מושבע ועומד מהר סיני וכו' [משמע] דאכללא דגופא דמילתא פריך הלא מושבע ועומד וכו' כפי' לפירוש ראשון משום דס''ד לענין שבועת ביטוי פריך:

וְאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ''אַשְׁכִּים וְאֶשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה'' ''אֶשְׁנֶה מַסֶּכְתָּא זוֹ'' — נֶדֶר גָּדוֹל נָדַר לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַהֲלֹא מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד הוּא, וְאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה! מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲפִילּוּ זָרוֹזֵי בְּעָלְמָא — הַיְינוּ דְּרַב גִּידֵּל קַמַּיְיתָא!

Traduction

And Rav Giddel said that Rav said: One who says: I will rise early and study this chapter, or: I will study this tractate, has taken a great vow to the God of Israel. This clearly indicates that the vow takes effect. The Gemara asks: Is he not already under oath due to the general obligation to study Torah? And an oath does not take effect upon a preexisting oath. What is he teaching us? If one claims that Rav Giddel is teaching that such a vow may be made even merely to motivate oneself to study, this is the same as the first statement of Rav Giddel.

Rachi non traduit

והלא מושבע ועומד מהר סיני. דכתיב ושננתם (דברים ו) דצריך אדם לשנות בתורה לישנא אחרינא והלא מושבע ועומד מהר סיני דכתיב (יהושע א':ח') לא ימוש ספר התורה הזה וגו':

Tossefoth non traduit

האומר אשנה פרק זה וכו' נדר גדול נדר לאלהי ישראל. לכאורה משמע שאמר לשון זה ולא הזכיר שבועה וקמ''ל דיש יד לשבועה אי נמי כדפירש הר''ר אליעזר דהוי נדר כמו נדר דצדקה וקשה דא''כ מאי פריך לקמן מאי קמ''ל לזרוזי נפשיה היינו דרב גידל קמייתא מה ענין זה לרב גידל קמייתא כיון שלא הזכיר שבועה ועוד דטובא קמ''ל דהכא הוי יד לשבועה לכ''נ לפרש דאיירי שהזכיר שבועה מפיו שאמר שבועה שאשנה פרק זה ופריך מעיקרא והלא מושבע ועומד וכו' וא''כ ליכא לחיוביה משום שבועת ביטוי דכי היכי דאין שבועה חלה על שבועה ה''נ אין נדר חל על נדר ואי קמ''ל דשרי לזרוזי אנפשיה לקיים המצוה היינו דרב גידל קמייתא ומשני הא קמ''ל כיון דאי בעי פטר נפשיה וכו' כלומר לעולם לענין לחייבו משום שבועת ביטוי אם יעבור וכי תימא מושבע וכו' דאי בעי פטר נפשיה וכו' וא''כ אפשר ליפטר ממצוה זו חיילא עליה שבועה לחייבו משום ביטוי אם יעבור כמו בשבועה דדבר הרשות והא דתנן בשבועות נשבע לקיים המצוה ולא קיים פטור דוקא במצוה שאי אפשר ליפטר ממנה כמו להניח תפילין ליטול לולב אבל האי דאי בעי פטר נפשיה חייל שבועה עילויה וה''ה דאם נשבע שלא לשנות פרק זה [דאין] חייב משום שבועת ביטוי ושייך התרה ולא חשיב נשבע לבטל המצוה וא''ת א''כ הא דתנן בשבועות (דף כה.) נשבע שבועה שלא אתן שחייב משום שבועת ביטוי ופריך בגמרא אילימא שלא אתן לעני מושבע ועומד וכו' וכי מושבע לתת לכל עני ועני מתנה ומאי דוחקיה לשנויי התם בעשיר ויש לומר דמשמע ליה שלא אתן כלל מדלא פירש והא ודאי מזה מושבע וכו' ליתן לעני הצריך לפרנס והוה מצי לשנויי שלא אתן לעני מנה אבל תירוץ פשוט לקח לו דמיתוקמא ביה שלא אתן כלל כדמשמע המשנה:

הָא קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי פָּטַר נַפְשֵׁיהּ בִּקְרִיַּת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, מִשּׁוּם הָכִי חָיֵיל שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ.

Traduction

The Gemara answers: It teaches us this: Since if he desires he can exempt himself from the obligation to study Torah with the recitation of Shema in the morning and evening, due to that reason the oath takes effect upon him and he is obligated to study the chapter or tractate that he specified.

Rachi non traduit

כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית. דכיון דקרא ק''ש קיים לא ימוש דא''ר שמעון בן יוחי במסכת מנחות (דף צט:) כל הקורא קרית שמע שחרית וערבית הרי זה קיים מצות לא ימוש וכיון דאי בעי פטר נפשיה מושננתם בקרית שמע דיוצא בה ידי חובתו מאותה שבוע' דהר סיני משום הכי כי אמר אשנה פרק זה (אע''ג) דלא הוי מושבע בהכי דכבר פטר נפשיה ואהכי חל עליה שבועה:

אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה'' — עָלָיו לְהַשְׁכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר אֵלַי (בֶּן אָדָם) קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד''.

Traduction

Rav Giddel said that Rav said: With regard to one who says to another: Let us rise early and study this chapter, and they agree to do so, it is incumbent upon him to rise early and be the first to arrive, because it was his initiative. There is an allusion to this in a verse, as it is stated: ''And He said to me: Arise, go forth into the plain, and there I will speak with you. Then I arose and went forth into the plain; and behold, the glory of the Lord stood there'' (Ezekiel 3:22–23). God invited Ezekiel to that place, and His glory arrived before Ezekiel did.

Rachi non traduit

והנה שם כבוד. אלהי ישראל עומד:

Tossefoth non traduit

עליו להשכים. פירוש על האומר לחבירו להשכים כמו שמצינו ביחזקאל שאמרה לו שכינה והקדים שכינה על ידו:

אָמַר רַב יוֹסֵף: נִידּוּהוּ בַּחֲלוֹם, צָרִיךְ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לְהַתִּיר לוֹ, וְהוּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא, אֲבָל מַתְנוּ וְלָא תָּנוּ — לָא. וְאִי לֵיכָּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא — אֲפִילּוּ מַתְנוּ וְלָא תָּנוּ.

Traduction

§ Rav Yosef said: One who was ostracized in a dream requires ten people to dissolve the ostracism for him. And the ostracism can be dissolved only by those who have studied halakha, i.e., by Torah scholars. However, if they have recited Mishna and have not studied halakha, no, they are not fit to dissolve the ostracism. And if there are not ten people who have studied halakha, then even those who have recited Mishna and have not studied halakha are fit to dissolve the ostracism.

Rachi non traduit

תנו. גמרא:

מתנו. משנה:

Tossefoth non traduit

צריך עשרה ב''א להתירו לו. לפי שחלום הוי כעין נבואה יש לו לדאוג מן הפורענות לכן צריך להתירו בעשרה ואז הוא מותר באותו ב''ד שנידוהו דאכל בי עשרה שכינה שריא (עיין לשון הרא''ש):

והוא דמתנו. לאחרים הלכתא הלכה למשה מסיני אותן ראוין לשרות שכינה ביניהם ואי ליכא דמתנו אפי' תנו לעצמן ולא לאחרים:

וְאִי לֵיכָּא — לֵיזִיל וְלִיתֵּב אַפָּרָשַׁת דְּרָכִים וְיָהֵיב שְׁלָמָא לְבֵי עַשְׂרָה, עַד דְּמִקַּלְעִי לֵיהּ עַשְׂרָה דְּגָמְרִי הִלְכְתָא.

Traduction

And if there are not even ten people who have studied Mishna, let him go and sit at the crossroads and extend a greeting of shalom, meaning peace, to ten people, who will respond with a similar greeting, until ten individuals who have studied halakha happen to come to him.

Rachi non traduit

יהיב שלמא לבי עשרה. וכד מתיבין ליה הוו מתירין ליה נדויו:

Tossefoth non traduit

ואי לא אזיל לפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה. כי היכי דליהדרי ליה שלמא ומועיל לו לתלות לו להגין לו מן היסורין. עד דמיקלעי עשרה דגמירי הלכתא ויתירו לו הנידוי אבל ליכא לפרש עד דמיקלעי עשרה דמתנו הלכתא ויהיב להו שלמא א''כ למה חזר והזכיר עשרה גבי עד דמיקלעי היה לו לומר דמקלעי דמתנו ואנן ידעינן דאאותן כבר דיהיב שלמא קאי אלא ש''מ כדפרישית והא דנקט פרשת דרכים יש לפרש ששם רגילות למצוא עשרה ב''א יחד יותר מבעיר מיהו יש לפרש דאפי' בזה אחר זה מועיל ומ''מ נקט פרשת דרכים לפי ששם רגילות ליתן שלום לבני אדם:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: יָדַע מַאן שַׁמְתֵּיהּ, מַהוּ דְּלִישְׁרֵי לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לְשַׁמּוֹתֵיהּ שַׁוְּיוּהּ שָׁלִיחַ, לְמִישְׁרֵי לֵיהּ לָא שַׁוְּיוּהּ שָׁלִיחַ.

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: If he knows who excommunicated him in his dream, what is the halakha? Can that individual dissolve the excommunication for him? Rav Ashi said to him: It is possible that he was appointed by Heaven as an agent to excommunicate him, but he was not appointed as an agent to dissolve the excommunication for him. Consequently, the excommunication can be dissolved only by ten people.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי: שַׁמְּתֻיהּ וּשְׁרוֹ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַבָּר בְּלֹא תֶּבֶן,

Traduction

Rav Aḥa said to Rav Ashi: If he was excommunicated and the excommunication was dissolved for him in his dream, what is the halakha? Rav Ashi said to him: Just as it is impossible for the grain to grow without straw,

Tossefoth non traduit

כשם שלא אפשר לבר בלא תבן וכו'. וכן פ' דריש ליה מהאי קרא האיש אשר אתו חלום יספר חלום ואשר אתו דברי אמת יאמר דברי אמת כי מה לתבן את הבר וגו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source